גילופי עץ ומתכות עם פיתוחים: לאמץ את הסגנון העתיק באמצעות ריהוט חדש


אם אתם חובבי הסגנון ה"וינטג'י" ונמשכים לריהוט שמדבר באותה השפה, תשמחו לשמוע שהיום כבר לא חייבים לרכוש פריטים ישנים ובלויים מיד שנייה, אלא שניתן להשיג רהיטים וגופי תאורה חדשים לחלוטין, שעוצבו בסגנון הנוסטלגי שאתם אוהבים

הסגנון העתיק, מה שרבים מכנים "וינטג'" תמיד רלוונטי ונשאר באופנה כבר עשרות שנים, וקל לאמץ אותו ולהתחבר אליו, במיוחד כשמדובר בעיצוב פנים, מאחר והוא חמים, רומנטי ויוצר אווירה ביתית ונעימה. פלטת הצבעים הכהה של חום, בורדו, זהב ושחור, מחמיאה מאוד לרוב החללים, בין שמדובר בבתים, בבתי קפה ואפילו במשרדים. חללי העבודה העכשוויים והטרנדיים, לא פעם מעוצבים בסגנון זה, כאשר הרצפות מחופות בפרקט, או לעתים מצוירות ממש כמו פעם, הריהוט מדבר באותה השפה, וגם קישוטים דקורטיביים מעץ או כרזות שנועדו לפרסום סרטים מפעם, גרמופון שנשמר מהתקופה שהיה שמיש ועוד, מקשטים את החלל ומעניקים עוד טאצ' נוסטלגי ושיקי כאחד. 


התופעה המעניינת מתבטאת בכך שככל שאנחנו מתקדמים לעבר העתיד, ומצוידים בטכנולוגיות מפותחות, דווקא יש נטייה בתחום העיצוב, הן באופנה והן בעיצוב הפנים, לחזור אחורה לסגנונות שהיו נפוצים לפני מאה שנים. את הקונטרסט הזה אפשר לראות במדרגי ההייטק הגדולים והמפוארים, בהם העובדים שוקדים על הטכנולוגיות של המחר, אבל החלל בו הם עובדים בו מעוצב בסגנון עתיק, חמים וביתי.

רטרו או וינטג':  הבחנה בין סגנון לבין פריטים ישנים


לא מעט אנשים נוטים להתבלבל בין המונחים "רטרו" לבין "וינטג'" ואנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר בנושא. המונח "רטרו" מתייחס לסגנון עיצובי שהיה נהוג בשנות ה-70, שהושפע מאוד מהסמים הפסיכדליים שהיו נפוצים בתקופה הזאת וגם ההיפים והאהבה החופשית. סגנון זה בא לידי ביטוי בצבעוניות עזה, בדוגמאות גיאומטריות מאורגנות ועזות צבע, שהופיעו הרבה על טפטים לקירות, שטיחים, וילונות ועוד, באהילים גדולים המדברים באותה השפה ועוד. הסגנון הזה עדיין רלוונטי, ותוכלו להיתקל בפריטים שעוצבו בהשראתו, כמו מקררים בצבע עז ומבריק, טוסטרים, מתקני קלפה למטבח, ועוד.

המונח "וינטג'" לעומת זאת, עוסק בגילם הכרונולוגי של פריטים, כלומר פריטים שהם בני למעלה מ-30 שנים, ראויים להיקרא פריטי וינטג'. גם הארנק שלכם או הספה שיש לכם עכשיו בסלון, עשויים להיחשב לפריטי וינטג' בעוד חמישים שנה למשל. הטעות הנפוצה היא לחשוב ש"וינטג'" הוא סגנון בפני עצמו. רבים נוהגים לכנות פריטים המעוצבים בסגנון עתיק, כמו רהיטים כהים עם פיתוחי עץ, כלי חרסינה עם איורים מסולסלים ועודף כפריטי וינטג', גם אם הם יוצרו לאחרונה ומוצעים למכירה ברשתות כעת.

האם חייבים לקנות ריהוט בחנות יד שנייה כדי לאמץ את הסגנון העתיק?

כאמור, הסגנון העתיק עדיין רלוונטי וזוכה לפופולריות רבה, כאשר הפריטים המשויכים אליו הם נאים, אסתטיים ואלגנטיים מאוד, והם מחמיאים לרוב הבתים. אך במידה ואנחנו רוצים לאמץ את הסגנון הזה, האם נגזר עלינו לסור לשווקי הפשפשים ולרכוש ספת קטיפה מאובקת שכבר ידעה ימים טובים יותר, או רהיטי עץ שכבר החלו להתפורר, רק בשם האופנה והסטייל?

תשמחו לשמוע שכיום רשתות הרהיטים ויצרניות מוצרי פרזול ועיצוב לבית כבר מציעות לכם שלל פריטים חדשים "מהניילונים" שנראים כעתיקים ונוסטלגיים, אך למעשה הם חדשים, איכותיים, נקיים ועמידים. החל ממערכות ישיבה כמו ספות קטיפה עם רגליי עץ עם פיתוחים וגילופים, שידות עץ מאסיביות בגווני מהגוני כהים, ספריות בעיצוב רטרו ואפילו גופי תאורה שנראים כמו אלו שהיו לסבתות, אבל הם חדשים ומשוכללים.

במילים אחרות, ניתן לאמץ את הסגנון העתיק באמצעות פריטים חדשים ולא להתפשר על האיכות, הנראות והאסתטיקה.

הסגנון האקלקטי: היום כבר לא חייבים להיצמד לסטייל אחד


בעבר היתה נטייה להיצמד בנוקשות לסגנון עיצוב אחד ולהישאר באותם הקווים והגבולות ללא חריגות או סטיות. לדוגמא, אם חלל מסוים היה מעוצב בסגנון מודרני, פלטת הצבעים היתה מוגבלת לשחור, לבן, אפור, עם נגיעות של צבעי יסוד ב"קולור בלוקס", כלומר גושי צבע, ללא דוגמאות עשירות, והריהוט היה בקווים חדים, ישרים ונקיים, בסטייל עתידני וקר. אם חלל היה מעוצב בסגנון עתיק רומנטי,  לא היה בו מקום או אפשרות לשילוב פריטי מתכת כסופה או פריטים בצבעים עזים, אפילו לא על ציפות כריות הנוי. השאיפה היתה שכל הפריטים המרכיבים את העיצוב בחלל – ידברו בדיוק באותה השפה. היום כבר מסתמנת מגמה קצת יותר משוחררת ומתירנית, ודווקא הסגנון האקלקטי, גם האופנה הנלבשת וגם בעיצוב פנים, מתחיל להפוך לפופולרי ולעדכני יותר, ואילו התאמת היתר נחשבת למיושנת במידה מסוימת. בדיוק כמו שהיום כבר לא מתאימים את צבעי התיק לנעליים, לתכשיטים ולשאר פריטי הלבוש, כאשר ה"מאצ'י-מאצ'" כאמור נחשבן למיושן ולא רלוונטי, כך גם בעיצוב הבית. הרעיון של "מיקס אנד מאצ'" נכנס יותר ויותר לאופנה, מה שלא מחייב אותנו להיצמד לסגנון אחד באופן אבסולוטי ומגביל.

אם אתם מתחברים לסגנון העתיק, תוכלו לאמץ מספר פריטים גדולים ובעלי נוכחות, שיכתיבו את הטון. זו יכולה להיות ספה גדולה בצבע מיוחד, כמו ירוק בקבוק או אפילו חרדל, ספרייה בסגנון רטרו, שתמלאו בספרים, שטיח רחב בגווני בורדו, עם דוגמאת סלסלולים עשירה, או אפילו נברשת גדולה ומנצנצת תלויה מהתקרה הגבוהה בסלון. מעבר לפריטים הללו, תוכלו לבחור פריטי דקורציה קטנים בסגנון חופשי יותר, כמו צילומים עדכניים יותר שייתלו על הקירות, זרי פמפס או פריטי מקרמה או חבל שמדברים בשפה של ה"בוהו-שיק" יותר מאשר בסגנון העתיק, רהיט מתכתי בסגנון תעשייתי אורבני ועוד ועוד. מומלץ רק לוודא שכן קיין חוט מקשר כלשהו בין הפריטים, גם אם אינם שייכים לאותו הסגנון, על מנת ליצור מראה הרמוני ולא של בלגן רועש. 


הדפססגור חלון